ביתו של תסאוס

פרטים

קטגוריה: אתרים ארכיאולוגיים


תיאור

הבית הרומאי המפורסם, הידוע גם בשמו אחוזת תסאוס, אותר על גבעת מלאוטנה על ידי המשלחת הפולנית בין ביתו של אורפאוס לביתו של אאון. זהו מבנה עצום בגודלו, מידותיו הגדולות (94X142 מ׳) הופכות אותו לאחד המבנים הגדולים שנבנו במאה ה-4 לפנה״ס בקפריסין, ולאחד המבנים הגדולים ביותר מסוגו באיזור הים התיכון.

בנייתו ובנייתו המחודשת בסוף המאה ה-4 לספירה היו הדרגתיות, והן שילבו בבנייה מבנים ישנים יותר באיזור, כשהעתיק מבניהם מתוארך מהתקופה ההיליניסטית. המבנה היה מפואר ביותר ומקושט בציורי קיר, שיש ורצפות פסיפס. רצפות אלו אף כיסו רבע משטחו של הבית, וכללו בעיקר תבניות גיאומטריים.

כמו בתים אחרים מאותה תקופה, היוותה את לב המבנה חצר גדולה שמימדיה היו 60X60 מ׳. מספר רב של חדרים נבנו באופן סימטרי מסביבה. הכניסה המרשימה פנתה לכיוון מזרח, ברחוב המרכזי של העיר העתיקה שחיבר את התאטרון, האמפיתיאטרון והנמל. הוא היה מעוטר בריצוף חלוקי נחל ומצדדיו שני אולמות בעלי תקרה קמורה. חדרי האגף המערבי והאגף המזרחי שימשו להסעדה לצרכים היומיומיים של השוהים במבנה וכללו מחסנים, חדרי שירות וחדרי מגורים. חדרי האמבט גם כן היו ממוקמים בפינה הדרום מזרחית של המבנה שחומם באמצעות מערכת לחימום דלק. נראה שבתי היצירה גם כן הוצבו באגף הצפוני בהם ניתן היה למצוא רצפות אטומות מים, מיכלים ותעלות.

האגף החשוב ביותר במבנה היה האגף הדרומי ששימש למטרות מנהליות בעוד שנראה ששם התרחשו גם הטקסים הרשמיים. במרכזו נשמר אולם גדול שבקצהו הדרומי הייתה קשת חצי עגולה עם רצפה מוגבהת. הסברה היא כי חדר זה שימש לפגישות וכנסים. זהו אחד הפסיפסים הפיגורטיביים הבודדים שהשתמרו בבית, המתארים את האמבט של הרך הנולד אכילס. במרכז הפסיפס מצויירת אימו, תטיס, ומימינה אביו פילאוס ולידו עומדות שלוש המיורות (הקרויות גם הגורלות): קלותו, לאכסיס ואטרופוס. שני העבדים הצעירים, אמברוסיה ואנאטרופה, מכינים את האמבט עבור הרך, והם מסמלים את שורשיו האליליים כמו גם התמותיים של אכילס.

בנוסף, בצידו המערבי של אותו האגף, נשמרה אחת מרצפות הפסיפס המרשימות ביותר, ממנה נלקח שמו של המבנה. הוא מציג את סצנת מלחמתו של תסאוס עם מינוטאור בלבירינת, נצפה על ידי אדריאן ושתי דמויות נוספות, התגלמותם האנושית של כריתים והלבירינת, כפי שמעידים שמותיהם הכתובים לידם.

על פי פרשנות הממצאים הארכיאולוגיים, בשל רמת היוקרה, גודלו ותפארתו, היה המבנה בית המושל הרומאי של קפריסין. סברה זו הייתה השכיחה ביותר, אך למעשה חוקרים צעירים טוענים לאחרונה שייתכן שהוילה הזו שימשה כמקום מגורו של אדם מהאליטה מקומית ולא של המושל. אחרי הכל, בסוף המאה ה-4 לספירה, הועבר מקום מושבה של הבירה של קפריסין לסלמיס. התפארת והיוקרה המשתקפת מצורת הבנייה מוסברת על ידי הסגנון הראוותני שנצפה בקרב האצולה הרומאית בתקופה זו. רבים מהם אף חיו כ״קיסרים זעירים״, אך לעולם לא התיימרו להתעלות על הקיסרים עצמם.

תמונות