מרחצאות האדים של העיר, הידועות גם בשמן אבובקיר (Eboubekir), ממוקמות בסמוך לשוק הישן. הן נבנו מחדש בסמוך ליני קאמי (Yeni Cami) בשנת 1592 על ידי מהמט ביי אבו בכר (Mehmet Bey Ebubekir), מושל אזור פאפוס, ממנו נגזר שמן.

המבנה בו פעלו המרחצאות היה מכוסה בכיפות, בהן נקובים חורים אופייניים לצורך כניסת אור, גגות שהיו מכוסים בעבר בזכוכית. אלו הם הפתחים היחידים שמהם נכנס אור טבעי למבנה שלרוב היה מלא במנורות ונברשות.

חלקו הפנימי של המבנה חולק לשלושה חללים עיקריים בעלי שימושים שונים: חדר ההלבשה, החדר הפושר והחדר חם. סידור זה שימש בעיקר למטרות פונקציונאליות, אך היה גם דתי באופיו, שכן שלושת חלקיו הותאמו לשלושת השלבים הסמליים של האמבט כפי שהוגדרו בקוראן: טיהור, התחדשות והנאה.

בעת ביקור בחדר האדים, יש לעבור תחילה בטרקלין הקר, חדר ההלבשה, ושם להשאיר את הבגדים ולקבל מגבת. לאחר מכן, מעבר בתא הפושר שם התבצע הניקוי הראשון ובו יש להישאר עד שהגוף מתרגל לטמפרטורה שעמדה על כ- 25 מעלות צלזיוס. לבסוף כניסה לתא החם ביותר עם אדים ומים חמים, שם הגיעה הטמפרטורה ל- 38-40 מעלות צלזיוס. במרכז החדר הוגבהה הרצפה ליצירת אבן בצורה טבורית, ובו הושלם הניקוי על ידי אנשי מקצוע מוסמכים שניקו את גופו של המטופל באופן יסודי בעזרת כפפות מחוספסות. לתהליך זה התווספה מריחת שמנים וחומרים קוסמטיים.

המרחצאות היוו נקודת ייחוס בחייהם של המוסלמים, שכן הטיהור הרגיל של גוף האדם הוכתב על ידי הדת האיסלאמית. לטקס זה אף נוספה חגיגה קטנה בעת באירועים חשובים בחיי האדם. דוגמא לכך הייתה הרחצה של הכלה שבסיומו נערכה חגיגה עם מוזיקה.

האנדרטה שוחזרה בשנת 2015 ומאז משמשת כמרכז תרבות של עיריית פאפוס.