בעת העתיקה, ממזרח לעיר העתיקה של פאפוס, מוגן על ידי רוחות המערב, היה ממוקם המרכז המסחרי של העיר ששימש גם כמקום המפגש המרכזי של פאפוס, בו נערכו מדי יום דיונים פוליטיים. השוק היה פעיל בתקופה הרומית וחרב בשל רעידות האדמה ההרסניות שאירעו בשנת 332 ו- 342 לספירה בפאפוס. המחקר הראשון בתחום נעשה על ידי הארכיאולוג הקפריסאי קרירקוס ניקולאו (Kyriakos Nikolaou), ובשנים האחרונות אוניברסיטת ורשה הייתה מעורבת בפעילות מחקרית בנושא השוק, בעת שביצעה מחקר מקיף במסגרת תוכנית 'פרויקט פאפוס'. המחקר הניב תוצאות נפלאות ששינו והעשירו את הידע שלנו על פעילותו של השוק במהלך מאות שנים.

ממצאים מודרניים מעידים כי בניית המתחם מתוארכת לתקופה ההלניסטית, וזאת על פי הבמה הראשונה עליה הוא הוקם. עם זאת נראה כי פעילותו של השוק פסקה מאז המאה ה-4 לספירה. השוק היה בנוי משטח פתוח ומרובע של 95X95 מטר שאנו רואים כיום, מוקף, אם לא כולו לפחות 3 מתוך 4 צדדים, בשדרת עמודים בעוד שהאגף המערבי שלו נשמר באופן המרשים ביותר. בניגוד למה שהאמינו עד כה, השוק השתרע על שטח של כ-2.5 דונם ולא דונם אחד כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר. גילוי חדש זה מעיד כי שוק פאפוס העתיק היה מהשווקים הגדולים ביותר בעולם ההלניסטי.

המשלחת הפולנית חשפה באתר ממצאים מעניינים מהתקופה ההלניסטית מתחת ליסודות רומיים, כמו המבנה הגדול (מבנה A) במרכז האגורה שהתפרש כמקדש, כמו גם המבנה השני (מבנה B) שהתפרש כמחסן. נמצאו בין היתר גם אזורי הסעדה ואירוח בסמוך לכניסה המזרחית, הכוללים מבנים הידראוליים, כמו טנקים, בארות, כיורים וצינורות טיט. התגלו בעזרת החפירות הפולניות גם מגוון ממצאים מטלטלים מעניינים ביותר, בניהם אגרטלים מכל הסוגים, כולל אמפורות מקושטות, כלי אוכל, אך גם מנורות, מטבעות, מאזניים, ועוד כלים רבים נוספים המספקים כיום מידע רב ערך אודות השימוש במבנה.